הקדמה: המזוזה היא מצווה אשר העם היהודי רוחש כלפיה חיבה מיוחדת,

נדיר לגלות בית יהודי, או משרד ובית עסק השייכים ליהודי , בלא שתהיה מזוזה קבועה בפתחיהם.

חשיבותה של המזוזה בכך, שהיא משרה את קדושתו של הבורא בבית היהודי.

הכנתה: את המזוזה כותב סופר סת"ם (אדם שמלאכתו לכתוב ספרי תורה,תפילין ומזוזות)

על גבי קלף בזהירות ובהקפדה, בקדושה ובטהרה.

סגולתה: כשיהודי קובע מזוזות כשרות בפתחי ביתו הוא מעמיד את הבית, על כל חדריו בחסותו של הבורא.

המקורות אף מדגישים כי המזוזה מגינה על בני הבית גם בעת צאתם ממנו זאת על סמך הפסוק

"ד' ישמור צאתך ובואך מעתה ועד עולם" (תהילים קכא,ח)

הגנתה: מסביר כ"ק אדמו"ר מליובאוויטש מה"מ שליט"א: אפשר לראות במזוזה

מעין קסדה שתפקידה לעצור בעד קליע או רסיס מלפגוע בראש החייל .

אם יזלזל החייל בהוראות, לא יחבוש את הקסדה וייפגע - לא יהיה נכון לומר, שהפגיעה היתה תוצאה

של אי חבישת הקסדה; אולם הנכון הוא, שאילו חבש את הקסדה יש סבירות גבוהה שהיתה מצילה את חייו.

חשוב לזכור: גם אם היו המזוזות כשרות למהדרין, הן עלולות להיפסל במרוצת הזמן בשל סיבות שונות.

בעיקר אורבת סכנה זו למזוזות הזולות והמשוחות.אפילו סדק באות אחת פוסל את המזוזה.

על כן חשוב למסור את המזוזה לבדיקה אצל סופר סת"ם מוסמך וירא שמים מידי שנה.

מן המקורות: ארטבן מלך פרס היה מיודד מאד עם רבי יהודה הנשיא.

כביטוי להוקרה שרחש לרעהו היהודי שלח לו המלך מתנה:מרגלית יקרה

החזיר לו רבי יהודה הנשיא מתנה משלו: הוא לקח מזוזה גדולה, יפה וכשרה, ושלחה למלך.

המלך, שלא ידע להעריך את ערכה של המזוזה, נעלב וכתב לידידו:

"אני שלחתי לך דבר יקר ביותר, ואתה, מה החזרת לי? מזוזה שאפשר לקנותה בדמים(כספים) מועטים".

השיב לו רבי יהודה הנשיא: "ארטבן המלך,אתה שלחת לי דבר אשר ערכו נמדד בדמים, ואילו ערכה של מתנתי

לא יסולא בפז; אתה שלחת לי מתנה שאהיה צריך לשמרה, ואילו מתנתי תשמור עליך".

לימים חלתה ביתו יחידתו של המלך, ולא הועיל לה דבר.

נזכר ארטבן במזוזה ששלח לו רעהו היהודי וקבעה בפתח חדרה של ביתו.

והנה זה פלא: תוך זמן קצר התאוששה הבת והבריאה כליל.

על פי (ירושלמי מסכת פאה א,א)

ראשי